הלקח לדור’ – כשם שירו של נתן אלתרמן – לקח תגובת היהודים בשואה ומשמעותו לבני הדור שגדל בישראל בשנות החמישים – עומדים במוקד ספר זה. הספר דן בפולמוס הציבורי שהתנהל במדינה בעשור הראשון סביב הנצחת יהדות אירופה שחרבה בשואה. הוויכוח הנוקב נגע בשאלות מעיקות שנשארו כעצב חשוף מאז סיום המלחמה בעולם היהודי ובחברה הישראלית. האומנם ‘כצאן לטבח’? האם מיעוטן של המרידות היה פועל יוצא של ‘המנטליות הגלותית’? האם הפכו היודונראטים לכלי שרת בידי מנגנון ההשמדה הנאצי? מהי משמעות הגבורה בתקופת השואה והאם קיימת הבחנה ערכית בין דרכם של המורדים והלוחמים ובין דרכם של ‘המוני בית ישראל’? שאלות אלה עוררו חילוקי דעות עקרוניים בשיח הציבורי בארץ ושיקפו את הוויכוח האידאולוגי על דמותה של החברה הישראלית המתגבשת. במחקר מעמיק ושיטתי חושף המחבר צעד אחר צעד את השתקפותו של הפולמוס הציבורי במערכת החקיקה, בהנצחה הממלכתית והתנועתית, בפובליציסטיקה, בספרים ראשונים שראו אור בארץ ובכתיבה ההיסטורית. כך נפרשת לפני הקורא תמונה שלמה ומפורטת ביותר הקיימת במחקר בנוגע לכינון תודעת השואה בישראל בשנותיה הראשונות.