מאות אלפי עולי רגל פוקדים מדי שנה את קברי הצדיקים בחלקי הארץ השונים. הביקור במקומות הקדושים נעשה רווח והוא חוצה שדרות רבות בחברה הישראלית. הספר לקדש ארץ בוחן בראייה היסטורית את תופעת פיתוח המקומות הקדושים היהודיים בתחומי המדינה ומתמקד בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. ב-19 השנים שארץ ישראל הייתה מחולקת, ובחוסר יכולת להגיע אל המקומות הקדושים ההיסטוריים כמו הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה, נוצר מרחב מקודש חלופי שבמרכזו אתרים כמו קרב דוד בירושלים מערת אליהו בחיפה או סלע החורבן ליד אשתאול. את הבסיס לתופעת הביקור במקומות הקדושים בימינו הניח בשנים שלאחר קום המדינה הד”ר הרב שמואל זנוויל כהנא המנהל הכללי של משרד הדתות. כהנא היה האחראי הכמעט בלעדי לפיתוח מקומות כמו מערת האריה בירושלים, אשל אברהם בבאר שבע, מערת הצדיק בשער הגיא או קבר בניהו בן יהוידע בביריה. בפתחו את המרחב המקודש במדינת ישראל לא הסתפק כהנא בסיפורי התנ”ך ובמסורות חז”ל אלא יצר על פיהם גם מערך נרחב של סמלים, טקסים ומקומות זיכרון והנצחה ומילא את הנוף המקומי בעשרות מקומות קדושים שהפכו מאוחר יותר ליעד לעולי רגל רבים.