ספר זה הוא מסע היסטורי ואינטלקטואלי מרתק העוקב אחר תולדותיו של רעיון הממלכתיות שטבע דוד בן-גוריון, ובוחן באמצעותו את מחשבתו הפוליטית-אזרחית של בן-גוריון בעת כהונתו כראש ממשלה, כלומר את עמדותיו בעניין המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה, המשפט והיחסים שבין המדינה ובין הפרט. בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. גם כראש ממשלה הוא זכור כ’ביטחוניסט’ שהתעניין פחות בשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות. אולם בן-גוריון לבש רוב הזמן חליפה ולא מַדי חקי. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל, וכן של המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ. הספר דן בין היתר ב’מאבקי הממלכתיות’ עם הקמת המדינה, בעמדותיו של בן-גוריון בסוגיית קליטת העלייה הגדולה ויחסו לעולים מארצות האסלאם, ביחסו לדת ולמפלגות הדתיות, במאבקו לשינוי שיטת הבחירות, בוויכוחים שניהל בן-גוריון עם חבריו בתנועת העבודה ועם אנשי רוח, פוליטיקאים ומשפטנים בסוגיות אזרחיות וחברתיות, ביחסו לדמוקרטיה ולמשפט, ולבסוף בפרשת לבון, במשברים שנלוו אליה ובפרישת בן-גוריון מראשות הממשלה.