בשנות הארבעים של המאה ה-20 שינתה ההגות היהודית בארצות הברית את פניה. בני הדור השלישי להגירה לא חשו עוד צורך להצדיק את האמריקניות שלהם או את יהדותם. לא הישרדותם של היהדות ושל העם היהודי ודרכי ההסתגלות אל החברה ואל התרבות של החברה הכללית הן שעמדו במוקד עניינם של ההוגים החדשים, אלא שאלות תאולוגיות שגורות כמו: מהו הרוע? מהו אלוהים? ובראש ובראשונה, מה יש בידי היהדות לתרום ליחיד היהודי, בן החברה האמריקנית, בהתמודדותו עם האתגרים שמציב העולם שלאחר מלחמת העולם השנייה? שלום רצבי בוחן כיצד ניסה השיח התאולוגי הזה לעצב מחדש רבים ממושגיה הקלאסיים של היהדות, ובראש ובראשונה תחומים ועניינים הנושאים מטען אתני-לאומי כמו סוגיית הסולידריות היהודית והזיקה של היהודי בחברה האמריקנית אל ארץ ישראל ואל מדינת ישראל. הספר מעלה תרומה נכבדה להעמקת הדיון בשאלת הזהות היהודית בעידן שלאחר שואת יהודי אירופה והקמת מדינת ישראל.
בעצמם הם כותבים להם שיר: עיצובו של הזיכרון הקולקטיבי בקיבוץ המאוחד, 1978-1948
1 × ₪72.80 
בן אדם, אם ירצה האל: ביוגרפיה חינוכית של ח'ליל אל-סכאכיני, 1953-1878
1 × ₪50.40 
בדרכן: נשות עין חרוד, 1948-1918
1 × ₪50.40 
