ספר זה הוא פרי מחקר מקיף וראשון המבוסס על חומר ארכיוני עשיר ומגוון, ובו חומר ראשוני ממקורות צפון אפריקניים נוסף על חומר ממקורות ישראליים ומערביים, ועל עבודת שטח יסודית – שאלונים לעולים שהשתקעו בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 וראיונות אישיים. שימוש נרחב נעשה במקורות ראשוניים ובעיתונות בשפות ערבית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, עברית ואנגלית. למעשה הספר עוסק בשנים העיקריות לעלייה ההמונית, מקום מדינת ישראל ועד תחילת שנות השבעים. עיקר התוכן מתמקד בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ערב עלייתן, במצבן הפוליטי והסוציו-אקונומי, ביחסי יהודים-מוסלמים בעידן הקולוניאלי האירופי ובתהליך הדה-קולוניזציה, ובתהליך מעברן של קהילות אלה לישראל. הדגש הוא על קהילות ממרוקו, תוניסיה, אלג’יריה, מצרים ולוב, כלומר צפון אפריקה במובן הרחב – דבר שלא נעשה עד כה. גישת המחקר היא ניתוח השוואתי בין הקהילות השונות ועם קהילות יהודיות במזרח התיכון שאף הן עלו לישראל במספרים ניכרים. המחקר שופך אור על המאבק לעצמאות בארצות צפון אפריקה ועל יחסי ישראל עם אזור זה בצל הסכסוך הערבי-ישראלי.