על מפתן ביתה: התגבשות מדיניותה של ישראל בסוגיית הפליטים הפלסטינים, 1965-1948

אחת מתוצאות הלוואי המרכזיות של מלחמת העצמאות הישראלית הייתה היווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינים. 600–760 אלף ערבים שהתגוררו בשטחים שהיו לחלק ממדינת ישראל נמצאו בתום המלחמה באזורים שעל גבול מדינה היהודית: ברצועת עזה, בממלכת ירדן, בלבנון ובסוריה. הספר על מפתן ביתה מגולל את סיפור התגבשות מדיניותה של ישראל כלפי בעיית הפליטים למן היווצרותה בראשית 1948 ועד אמצע שנות החמישים, אז נקבעו ונחתמו סופית עיקריה של אותה מדיניות. על בסיס מקורות ארכיוניים מגוונים, בכללם כאלה שראו אור רק לאחרונה, מוצגות ומנותחות בספר הסוגיות שיצרו את הפסיפס של ‘בעיית הפליטים הפלסטינים’ ושאתן התמודדה ישראל: השיבה למולדת (‘זכות השיבה’), היישוב מחדש, הפיצויים בעבור הרכוש הנטוש, חשבונות הבנק החסומים, ‘הפליטים הפנימיים’ (‘נפקדים-נוכחים’) ואיחוד המשפחות.