חוקיות ההפלות המלאכותיות והתמעטות הילודה הן שאלות העולות תכופות על סדר היום הציבורי במדינות העולם ומעוררות פולמוס חברתי, משפטי, פוליטי סוער ונוקב בסוגיות של מוסר, זכויות אדם, מעמדם של הפרטים בחברה וגבולות כוחה של המדינה. מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה שנים רבות, אולם מבט היסטורי מעיד שבעברה הקרוב התקיימה בה מציאות הפוכה שהתאפיינה בילודה מועטה ובריבוי הפלות מלאכותיות.
שנות השלטון הבריטי המנדטורי, שבחסותו התפתח היישוב היהודי, והעשור הראשון של מדינת ישראל היו שנים מעצבות של החברה הישראלית. למן ההתחלה ניכרו בה מפגשים מורכבים בין ערכים סותרים ומגמות מנוגדות, ואלו באו לידי ביטוי גם בשאלת הילודה, עידודה ומניעתה. הגשמת המטרות הלאומיות לא עלתה תמיד בקנה אחד עם מימוש צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה מערבית-מודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. לא רק בין היחיד ובין החברה התגלעו מתחים בנושא זה, אלא גם בין קהילות המהמגרים השונות שהגיעו לישראל, שנשאו השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. כל אלה יצרו עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים סביב הילודה. עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו אפוא במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצדה הגבלתה; מאבק בהפלות ולצדו ריבוי של הפלות פרטיות, ועוד. המפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות ובין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו על הילודה מכאן וההפלה מכאן, ועל היחס המורכב אליהן, ושיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג-פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות, חושפת טפח מחיי היום-יום של התקופה, ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה, של דור המייסדים והמייסדות שעיצבו וכוננו בחייהם היום-יומיים את הבסיס החברתי והאידאולוגי אשר עליו התפתחה החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה. |