יוסף גורני, מראשי ההיסטוריונים בישראל, מתייחד בראייתו את ישראל בהקשר כפול – הן בתהליכי התהוותה הפנימיים והן בהיותה חלק של ההיסטוריה הכלל-יהודית. כרך המאמרים לציון פרישתו מהוראה באוניברסיטת תל אביב מבטא סדר יום מחקרי זה. השער הראשון של הספר מוקדש ללאומיות וציונות במבט היסטורי. בשער השני מאמרים על ישראל: על תנועת העבודה הציונית, על מדינת ישראל בעשור הראשון ועל מהפכת ההפרטה ממחצית שנות השמונים. בשער השלישי שלושה מאמרים על הדיון הפוליטי הפנימי ביישוב היהודי בסכסוך עם הערבים. מאמרי השער הרביעי עוסקים בסוגיות בתולדות יהודי ארצות-הברית, פולין וגרמניה במאה העשרים. ומאמרי השער החמישי והאחרון בכרך דנים בשאלה אם בתקופה זו העולם היהודי בכללו נתון בתהליכי התכנסות או פיזור.