מבחר המאמרים שכתב דוד בן=גוריון ומכונסים בספר זה רלוונטיים לישראלים ולישראליות, ולא רק להם, אף שחלפו כחמישים שנים מאז מותו ב=1973. במפתיע, ואולי לא, נושאי המאמרים נוגעים לחיינו גם כיום.
דוד בן=גוריון היה בראש ובראשונה איש המעשה ההיסטורי, אולם בה בעת פרס תפיסת עולם פוליטית בכתיבה רבת=היקף. כתיבתו הייתה בעיניו ובעיני אחרים קריאה לפעולה, והוא השתית אותה על ניתוח מעמיק של התנאים בני=הזמן.
מאמרי בן=גוריון המכונסים בספר זה משקפים את מחשבתו הפוליטית ואת התפתחותה במאה ה=20 רבת=התהפוכות. בשנות כתיבתם, 1967-1910, התחוללו שינויים ואירועים היסטוריים עמוקים בעם היהודי: זינוק דמוגרפי, הגירה המונית, יצירת מרכז יהודי חדש בצפון אמריקה, שתי מלחמות עולם, מהפכות קומוניסטיות ופשיסטיות, השואה והמלחמה הקרה. גם בארץ ישראל התחוללו בעת הזאת אירועים הרי גורל: הקמתה של מדינה ריבונית, קיבוץ גלויות ומלחמות קיום.
במרוצת ששת העשורים של כתיבת המאמרים האלה השתנתה כליל גם הוויית חייו של בן=גוריון: משותף צעיר בהנהגת קבוצה מהפכנית קטנה היה לראש ממשלה ובונה אומה דמוקרטית, עד שפרש לאופוזיציה ולצריפו בקיבוץ שדה בוקר. אין פלא אפוא שמחשבתו הפוליטית של בן=גוריון השתנתה במרוצת הזמן הארוך הזה. עם זאת בליבת תפיסתו – בשאיפות האוטופיות של תנועת העבודה הציונית – דבק בן=גוריון כל ימיו, וגישתו האקטיביסטית נותרה כשהייתה. אלה היו בה בעת המוקד של מחשבתו הפוליטית ושל המעש ההיסטורי שלו ואחד מסודות מנהיגותו. |