מרחב מעורב: חיפה בספרות העברית

דיוקנה הספרותי של העיר חיפה עומד במרכז ספר זה. חן בר=יצחק משרטטת את דמותה של העיר בספרות, את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה זו לצד זו וזו עם זו ואת יחסי האדם והטבע בה, ודרכם בוחנת סוגיות יסוד בחברה הישראלית. שלא כמו ירושלים ותל אביב, שהַכּתיבה עליהן רוויה סמליות ערכית המשקפת תפיסות עולם מובחנות ומוגדרות, חיפה אפשרה לכותביה יצירה משוחררת, ניסיונית ומלאת דמיון עשיר.

סופרים וסופרות כתבו על חיפה הדמיונית ועל חיפה הבנויה, זו שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית ומזמנת למשוטטים בה מרחבים בנויים ומרחבי טבע. באלטנוילנד של בנימין זאב הרצל חיפה היא עיר עתיד דמיונית, אוטופיה, ומאז ועד ימינו אלה היא לובשת ופושטת צורה בספרות, מגיבה לשינויים המתחוללים בעיר הממשית ובה בעת יוצרת אותם, ומזמינה חשיבה על מקורותיה, על ההווה שלה ועל עתידה האפשרי.

בר=יצחק נעה בספרה בין הכתבים ובין העיר, בין מקומות שונים לעלילות מגוונות, ועל בסיסם היא מציעה מודל תאורטי ומתודולוגי חדש לחקר ערים בספרות, המסתמך על תאוריות מהלימודים האורבניים, ובוחנת בעזרתן אסטרטגיות פואטיות ייחודיות לייצוגי העיר ואת הנושאים המרכזיים בכתיבה עליה, ובהם אוטופיה ואוטופיזם, זיכרון ונוסטלגיה (בעיקר לחיפה המנדטורית), ואת השיח בין הספרות העברית לספרות הערבית על העיר.