פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים בישראל, 1956-1948

הקמת מדינת ישראל הייתה כרוכה בהקמת מוסדות פוליטיים וסוכנויות מימשל, שהם תמצית קיומה של המדינה כגוף שלטוני. בנוסף לגיבוש דפוסי המימשל עוצבה התרבות האזרחית הישראלית, על סמליה המיוחדים, המיתוסים והפולחנים האופיניים לה. סמלים, מיתוסים ופולחנים אלה יצרו מערכת תרבותית מורכבת, שחשיבותה הייתה בכך שסיפקה את המסד הסמלי להגדרת הזהות הלאומית הישראלית. האופי הממלכתי המובהק שהיה למיסודם והמעורבות של הרשויות בתהליך, מדגישים את חשיבותם במסגרת פרוייקט בניין-הלאום, שמנהיגי המדינה, ובראשם דוד בן-גוריון, היו מחויבים לו אידיאולוגית ורגשית. ספר זה מוקדש לדיון בעיצוב חגיגות העצמאות ובגיבוש הדפוסים הציבוריים של הנצחת הנופלים במלחמת העצמאות בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה. בעצמאות והנופלים היו למוקדיהם של שני פולחנים לאומיים, שהיו מזוהים ישירות עם העצמאות המדינית ועם סיפור כינונה של הריבונות העברית. הקשר התמאטי והארגוני בין שני פולחנים אלה והמדינה כגוף שלטוני מאפשר להתייחס אליהם כאל פולחני מדינה, שחשיבותם בכך ששילבו את המדינה ואת מיתוס כינונה במערך הסמלי-טקסי של החיים הציבוריים. הספר עוסק בנושאים שונים. חלקו הראשון, המוקדש לדיון בפולחן העצמאות, עוסק בקביעת יום העצמאות, בעיצוב טקסיו של החג הלאומי, במצעדים הצבאיים ובניסיונות לעצבו בהתאם לדפוסים יהודיים מסורתיים. חלקו השני של הספר מוקדש להיבטים הטמפוראליים והמרחביים של הנצחת הנופלים: קביעתו ועיצובו של יום הזיכרון לנופלים, בנייתם של בתי הקברות הצבאיים והקמת מצבות הזיכרון לזכר הנופלים במלחמת העצמאות.