הספר זהויות נפגשות עוסק בתנועת פועלי ציון בצפון אמריקה, תנועה שלא זכתה עד כה למקום הראוי לה בחקר תולדות חברת המהגרים היהודית המזרח-אירופית בארצות הברית. במוקד הספר ניצבת הטענה כי אף שפועלי ציון ראו עצמם בראש ובראשונה כמפלגה ציונית, והחשיבו את הפעילות למען ארץ ישראל לעיקר, בפועל היתה חשיבותם הגדולה דווקא בפעילותם ובהישגיהם בזירה הפוליטית והתרבותית בתוך חברת המהגרים היהודית, וביצירת הזיקה ההדדית בין התרבות לפוליטיקה. תרומתם המרכזית היתה לטיפוח של חברה זו, לשילובה בחיים האמריקנים, לצמצום הפערים בינה לבין החברה היהודית הוותיקה יוצאת גרמניה, ובמיוחד לקידום הפוליטיזציה ולפיתוח החיים הציבוריים של יהודי ארצות הברית בכלל.