מלך מהנדס: דוד בן-גוריון, מדע ובינוי האומה

שנתיים ימים בערך לאחר שהוקמה מדינת ישראל ובעיצומו של גל הגירה חסר תקדים של יהודים אל תוך המדינה הצעירה, אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון: ‘לכל אחד מאתנו ניתנה ההזדמנות היחידה במינה של מהפכת-מִשְנֶה, מהפכת אדם ומהפכת טבע. אנו ביצענו ומוסיפים לבצע לא רק מהפכת אדם. לנו ניתנה מהפכה לא פחות מבורכת ויקרה, מהפכת טבע. אנו עושים מעשי בראשית בארץ זו. אנו משנים פני הטבע ומחדשים סדרי הבריאה’. במוקד התכנית אשר שרטט בן-גוריון עמדה הגרסה הציונית של המהלך האמנציפטורי הכפול של הנאורות האירופית: טרנספורמציה של האדם ושל הטבע; עיצוב מחדש של המרחב והִנדוס של החברה האנושית. ואכן, בעשור הראשון למדינת ישראל הוביל בן-גוריון פרויקטים של הנדסת אדם ומרחב כאחד. תוך כדי מלחמה והגירת המונים עוצבו מחדש הגבולות הגאוגרפיים וההרכב הדמוגרפי של המרחב הישראלי, נבנו ערים חדשות והורחבה ההתיישבות הכפרית, הונהגה מדיניות של כור היתוך ופיזור אוכלוסין וניזומו מפעלי פיתוח רחבי היקף של ייבוש ביצות, סלילת כבישים, נטיעת עצים והולכת מים. מלך-מהנדס: דוד בן-גוריון, מדע ובינוי אומה בוחן לראשונה בשיטתיות את תפיסתו ומדיניותו של דוד בן-גוריון כלפי מדע וטכנולוגיה ואת יחסיו עם מדענים ומומחים. הספר עוקב אחר שיתוף הפעולה שהתרקם בין המערכת הפוליטית למערכת המדעית בישראל הצעירה, ובוחן את הקשר הסימביוטי ביניהן. המחקר עומד על תפקידה החשוב של המדינה בעיצוב השדות והמוסדות הטכנו-מדעיים, מנתח את השפעת הסדר הפוליטי החדש (‘סדר מדינה’) על המערכות המדעיות והטכנולוגיות במרחב הארץ-ישראלי ומלמד כי הקמת מדינת ישראל מסמנת מהפכה בתולדותיהן. מנגד, מתחקה מלך-מהנדס אחר התהוות דפוסי המשילות הישראליים ומראה שלידע מדעי, לטכנולוגיות ולמוסדות טכנו-מדעיים היה תפקיד מרכזי בכינונה של ישראל, ובתוך כך מעמיק את פשרה ומשמעותה ההיסטוריוגרפית של הממלכתיות הישראלית.
מלך-מהנדס מציע זווית מחקרית מקורית ורעננה בנושא עיצוב ובינוי האומה הישראלית ומטיל אור על מדענים, מהנדסים ומומחים – בוני האומה המודרניים, הסמויים מן העין.